הבן שלי חייל…

זוכרים שלפני קצת פחות משבוע חגגתי לבת המקסימה שלי יום הולדת 16, , הבטחתי פוסט סוחט דמעות לקראת הגיוס של הבן.
אז היום הבן שלי התגייס, עוד לא עיכלתי את זה שהוא בן 18, עוד לא התרגלתי לעניין הרשיון והנהיגה וכבר הבן שלי חייל, לא נתפס. כמה מהר הזמן עובר לו.
לוקחת נשימה, אחת מהרבה כי משום מה האויר מסרב להכנס לריאות.
הבן שלי חייל,  לא יאומן, עכשיו הוא בטח בבקום, מתחייל, ועוד מעט נקבל תמונה במדים.
וההתרגשות עצומה!!!!!!
נראה שרק אתמול הוא התחיל לזחול, זוכרת את השלב של המילים הראשונות (הגיע מאוד מוקדם השלב הזה), הצעד הראשון, הבכי בפעם הראשונה שעזבתי אותו בגן, הדמעות שלי כשישבתי מחוץ לדלת והקשבתי והכרחתי את עצמי לא להיכנס ולקחת אותו בחזרה אליי, לחבק אותו ולהגיד לו שאין לו מה לדאוג, אמא כאן, אבל לא, שיחררתי את חבל הטבור והשארתי אותו בגן, לאחר מכן  דמעות השמחה כשליוויתי אותו  לכיתה א', דמעות ההתרגשות בטקס  סיום כיתה יב', צמרמורת הערצה כשצילמתי אותו לקראת הנשף, ועכשיו הדמעות מזדחלות להן שוב אבל הפעם הדמעות האלה מעורבות.
אלו דמעות של שמחה מצד אחד,  הבן שלי חייל, כל החיים הכנו אותם לקראת זה, שהמדינה ראשונה במעלה, שצריך להגן ולשמור עליה, שצבא זה חובה, ולתת את המקסימום שאפשר זאת עובדה.
אבל אלו רק ססמאות, בלב בפנים הדאגה היא עצומה, הדמעות הינן דמעות של דאגה, של חשש, איך שלא נסתכל על זה המצב הבטחוני מסובך, וההכרה בעובדה שהוא פורש כנפיים ועף מהקן, שהוא יצא מהמרחב המוגן שלנו ההורים והתגייס לצבא לא בדיוק מקל על הדאגה.
הבן שלי, התינוק, הילד הקטן, הנער, עכשיו כבר גבר,חייל.
לכן כל מה שנשאר זה לאחל לך בן יקר שלי שתסע בשלום ותחזור בשלום, שיהיה לך שירות קל ונעים, שיהיה לך שירות מוצלח, שתצבור חוויות אדירות לחיים, שתפיק את המיטב ותהנה לאורך כל הדרך.
הכי חשוב בן שלי, תדע  שברגעים הקשים ביותר שלך אנחנו כאן בשבילך, תומכים, אוהבים, ומחזקים, בדיוק כמו שברגעים השמחים, ברגעי ההצלחה העילאיים אנחנו כאן לשמוח איתך ולשבח אותך.
גאים בך המון בן שלנו ומאחלים לך רק טוב.
 
 
 
מודעות פרסומת

4 מחשבות על “הבן שלי חייל…

  1. גיליה טודורוס 27 בנובמבר 2012 בשעה 10:56 am Reply

    רגשת עד דמעות, הם באמת גדלים כל כך מהר שאנחנו לא מספיקים לעכל כל שלב ושלב וכבר רצים קדימה לשלב הבא, מאחלת לו גיוס נעים והמון בהצלחה, בשעה טובה גם לו וגם לאמא הגאה והנרגשת 🙂

    אהבתי

    • romi's cookies 27 בנובמבר 2012 בשעה 4:45 pm Reply

      תודה יקירתי, נתתי לרגשות קצת דרור בפוסט הזה, הייתי חייבת, הם באמת גדלים כל כך מהר, ומהר מאוד חייבים לשחרר אותם. תודה על הברכות ומקווה שיהיה בסדר בעזרת השם והבנים שלנו יחזרו הביתה בשלום.
      נשיקות מקסימה שלי.

      אהבתי

  2. יעל 28 בנובמבר 2012 בשעה 3:10 pm Reply

    מקסים ואמיתי

    אהבתי

    • שרביט גלית 30 בנובמבר 2012 בשעה 7:35 pm Reply

      כל מילה נושאת עימה תמונה, כל משפט מחוזק בזיכרונות, הכל מתפרץ החוצה מלווה בדמעות שלך שלא מפסיקות לזלוג מהרגע ששלחת את הילד של כולנו לצבא, הילד שגידלת לתפארת מדינת ישראל משפט שמקבל משמעות חדשה ועוצמתית במיוחד ביום הזה.
      שילחי את בנך רגועה אחותי הגדולה עשית עבודה מדהימה ואין ספק שהוא, שגידלת בכל כך הרבה אהבה, הבנה, תמיכה עטוף בכל הטוב שלך יצליח בכל אשר יפנה ויכבוש את כל אשר יקרה בדרכו כי הוא פשוט הוא! בדרכו המקסימה, שובה לב, מדהים, מקסים מיוחד. טוב הלב שלו מציף את כל סביבתו.
      אז תעברי את היום הזה תתפרקי כי היום מותר אבל מחר תקומי תאספי את השבט שלך ותמשיכי בדיוק כמו שאת יודעת אני אוהבת אותך אחותי המתוקה והיקרה איזה כיף טום שלנו חייל, יס על העולם מי היה מאמין שהקטן באוברול הסגול, (שכל כך שנאת שהלבשתי לו….), הפך היום לחייל.
      ולבן היקר שלך אני מאחלת שישמור על עצמו כמו שלימדת אותו שה' ישמור צאתו ובואו מעתה ועד עולם ועל כל החיילים שלנו אמן ואמן.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: